יום שבת, 7 בינואר 2012

השירים ואני

פעם, כשהייתי ממש ממש קטנה, זה היה בלוד...
ידעתי בדיוק מה אהיה כשאגדל...
זה היה כל כך ברור -
אהיה מלכה.
והייתי מתאמנת בלהיות מלכה -
זה ממש לא היה פשוט בכלל...
ערב ערב לפני השינה, הייתי ניגשת לארון הבגדים של אחותי הבכורה, מינה, הגדולה ממני בחמש שנים,
שולפת משם את כל שמלותיה, ששחיתי בתוכן... ואז לובשת שמלה על שמלה, על שמלה...
עד שהייתי עושה לי שמלה נפוחה -
בדיוק כמו של מלכה...
ואז הייתי גוררת כיסא מלכות אל מאחורי הדלת המתקפלת לשניים,
שם הייתה פינת המלכות שלי...
הייתי מתיישבת על הכיסא, ומסדרת את השמלות שיפלו יפה מסביב,
זו הייתה עבודה קשה מאוד, והחלק הכי מעייף בכל ההתאמנות.
וכשסוף סוף סיימתי את כל ההכנות והייתי מלכה מושלמת, הייתי מתחילה לשיר...
בהתחלה שירים שהכרתי, ואח"כ הייתי ממציאה שירים חד פעמיים, שבאותו רגע המצאתי להם את המילים והמנגינה...
כך הייתי שרה עד שהייתי מתעייפת ונרדמת על הכיסא.
הוריי, שישבו בחנות המכולת שלנו הצמודה לבית, כשלא שמעו אותי שרה, הבינו שנרדמתי,
ואימי הייתה באה, מרימה ומניחה אותי על המיטה,
מפשיטה מעלי, שמלה ועוד שמלה ועוד שמלה ועוד שמלה ועוד שמלה...
וכשהתנגדתי מתוך שינה, אמרה לי אימא... אני שומרת לך את השמלות למחר...
ואז שוב הייתי -
סתם ילדה קטנה שהולכת לישון...
עם חלומות של מלכה.

וכך, עד שגדלתי,
והבנתי  -
שלא אהיה מלכה...
וגם לא זמרת...
אבל למדתי לכתוב, ומאז אני כותבת גם את השירים שלי.

מוזמנים לגלוש ולספוג את הריחות שליוו אותי לאורך חיי...

ואל תחמיצו את המתכונים הטבעוניים שלי... 
למה טבעוני?...
נו באמת?... הרי ידוע כי אוכל טבעוני הכי בריא... ובעיקר, מוסרי!


שלכם,
מלכה טייכר-מילר